ז"א רצית שנהיה ביחד,
והסכמתי אחרי כל כך הרבה זמן..
וזה לא עבד הכי טוב.. אבל השתדלתי! וזה השתפר מיום ליום.
ובסוף כבר הייתי עשיתי מה שרצית ממני שאעשהת הייתי שם בשבילך והתגעגעתי.
אז בסדר, אולי זה היה מאוחר מידי או שזה הבהיל אותך. קיבלתי..
ואז רצית שנהיה יזיזים..
והסכמתי. קצת בהיסוס ואחרי הרהור של כמה ימים. חשבתי שזה יכול לעבוד בשבילי..
היה בנינו הסכם. שאתה לא עומד בו.
ואני תוהה מדוע?
למה לא דיברנו כלכך הרבה זמן כשאנחנו אמורים להזדיין באיזה סירה עכשיו?
אולי אתה פשוט לא רוצה אותי יותר.. וזה פייר.
אבל אז למה אתה מבקש ממני להתגעגע?
מה העיניין?
אני רק תוהה..
כי יש לי כלכך הרבה אופציות!!!
אבל אני מניחה שאני פשוט לא מוכנה להתגבר עליך עדיין...
אז אני מניחה שככה יהיו הלילות שלי מעכשיו כמו אתמול ושלשום.
דמעה פה דמעה שם, זיכרון כואב.. הבזק של חיוך שמוציא עוד כמה דמעות. ואז אירדם ואחלום על מי שהיינו.. ומי יכולנו להיות
"אבל לבבות, כידוע, אינם מחזיקים זמן רב בשבי. סופם תמיד להישבר ולגווע."






