עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
כנות מוחלטת היא שקר מוחלט, בכל אדם יש סתירות, חלקם פשוט מסתירים אותן טוב יותר..
חברים
תיאוDaniel .The Cheshire CatChina dollאיירונערת הגורל
Thelse
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (1)
געגוע  (1)
כאב  (1)
ארכיון
תה.
"איזה מן עולם הוא זה, בו אנשים אומרים לך להמשיך קדימה בכל פעם בה אתה מספר שאתה רוצה לשוב לאחור."


"כבר החליד השריון הזה, שפעם כיסה היטב דמותך השבורה. סימני קרבות ישנים שעיטרוהו נקברו תחת שכבות החלודה הרבות. כאן הייתה שריטה ארוכה ממאבק על אהבה שאבדה, שם שקע שמקורו כבר נשכח. לא מהלומה או מכה הכניעו צורתו לבסוף, רק חוסר השימוש הארוך. כך גם קרה יום אחד עם הלב."


"פעם הכרתי רומנטיקן שפחד לאהוב שוב. הוא דיבר תכופות על הנצח, לגם משקאות לבדו והרהר באהבה ישנה שזנחה אותו מזמן. הוא היה רומנטיקן עלוב, אך שתיין מוצלח."


"פיסיקאי של הלב. במעבדתו חשף טעות במשוואה לאהבה. כל הזמן הזה האמין שיש בה שני משתנים, אך כשחקר בנושא גילה שצד אחד תמיד נותר קבוע. זה רק הוא שהיה ניתן להחלפה."


"זו טרגדיה שאין כדוגמתה, שאיני מסוגל לגעת באנשים מתי שמתחשק לי. לא כשהם רחוקים, לא כשהם קרובים, לא בגוף, לא בלב."


"בבית הקפה ראיתי אחד טובל בסקוויט בכוס שלו בעדינות, משקע אותו בתה לאט לאט, ואז שולף החוצה בתנועה זריזה. מאהב מוכשר, חשבתי לעצמי, והביסקוויט התפרק."


"מה יש לכם לרחם על סיזיפוס? בר-מזל, לפחות הוא ראה את הסלע שלו. הטרגדיה היא בכלל של כל מי שאינו סיזיפוס. לא רק הסלע בלתי-נראה עבורנו, כי גם הפסגה."



"מרוב מילים שנונות עוד תפצע את הלשון ותגלה, במוקדם ובמאוחר, שאיבדת את היכולת לומר דברים אחרים."



"רוב האנשים הנכים רגשית שהכרתי בעיר סבלו מן הידיעה שיש מי שרוצה להיות עמם, אך חסרו את היכולת להבין מדוע."



"בני-אדם כמו ספרים, אין צורך להגיע אל סופם כדי להחליט אם אנו אוהבים אותם. תמיד אפשר לומר להם: אני אוהב אותך כרגע. נראה מה יהיה כשאקרא בך מחר."



"כשגשם יורד העולם הופך לחולצה לבנה, ודרך הטפטוף אני רואה לכם את כל הזיכרונות. גם אתם יכולים לעשות זאת, אם תרצו. עליכם רק להירטב עד לשד עצמותכם בגשם. כעת הרגישו אותו מטפטף משורשי השיער אל תוך המחשבות, בצליל עקבי של חורף הנשמע בערך כך: געגוע. געגוע. געגוע."



- תה, אחד מהסופרים האנונימים האהובים עליי, לאחרונה הוציא את ספרו הראשון "על אהבה ומעשיות אחרות"
www.wanderingtea.com/


אגואיסטית

01/05/2016 00:32
אנונימי?
היום חשבתי על כך לראשונה.
ברצינות זאת אומרת
חציתי את הגשר במטרה להגיע לתחנת האוטובוס ובראשי דמיינתי את האפשרות שאקפוץ.
תהיתי מה תהיה ההרגשה לצלול מטה
אל הכביש
אם כל הפחדים והכאב יעלמו ממני ממהירות הנפילה או ימשיכו איתי מטה.
אם אצרח בפחד או אחוש שלווה מעוותת
תמיד חשבתי שהתאבדות היא מעשה אנוכי מאוד
ואגואיסטי
אבל מה אם מרגישים ככ בודדים ומיותרים.
ככ חוסר חשק לחיים, שהמחשבה שמישהו עלול לבכות לא עולה אפילו.
ואולי זה בסדר
להיות אנוכית ואגואיסטית
למה אני צריכה לסבול?
בשביל שכולם יהיו בסדר
למה אני צריכה לשמור על חיוכם
וגם, אני חושבת
גם אם יבכו עליי,בהנחה שאולי אני כן חשובה או משהו בסגנון, כי המחשבה בכל זאת קיימת.
זה יעבור
בסוף מתרגלים להכל
ואני לא אחסר כאן.
אני חושבת לטווח הארוך
אולי עדיף כאן בלעדיי
לי ולאחרים
המשכתי לדמיין מה יקרה אם אקפוץ
התרחיש הסביר שאולי לא אצלול אל מותי ורק  אפצע הפחיד אותי. לסבול כפליים?
ועוד לשאת את מבטיהם המרחמים של אחרים? לא ולא. אולי בכל זאת עדיף שלא אקפוץ
המשכתי הלאה
קצת מפחיד חשבתי לעצמי
שבאמת שקלתי להביא למותי
כשהגעתי הביתה הצטערתי שלא קפצתי שעה קודם לכן מן הגשר ההוא.
מזוזה
01/05/2016 01:49
תזכרי שעוד עשר שנים הבעיות של עכשיו ייראו מאוד קטנות ובקושי תזכרי אותם. אין מצב שאין ממנו תקווה והפרסקטיבה של עוד הרבה שנים תשמחי שלא קפצת. את יקרה להרבה אנשים.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: